Vayedaber

Psa'him

Daf 45a

משנה: שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו לָעֲרֵלִים וְלַטְּמֵאִים חַייָב. לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו לִמְנוּיָיו וְשֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו לַמּוּלִים וְלָעֲרֵלִים לַטְּהוֹרִים וְלַטְּמֵאִים פָּטוּר. שְׁחָטוֹ וְנִמְצָא בַעַל מוּם חַייָב. שְׁחָטוֹ וְנִמְצָא טְרֵפָה בַסֵּתֶר פָּטוּר. שְׁחָטוֹ וְנוֹדַע שֶׁמָּֽשְׁכוּ הַבְּעָלִים אֶת יָדָן אוֹ שֶׁמֵּתוּ אוֹ שֶׁנִּיטְמְאוּ פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁשָּׁחַט בִּרְשׁוּת׃

Traduction

Si le samedi l’on a égorgé l’agneau pascal pour ceux qui n’en mangent pas (malades ou vieillards), ou pour ceux qui n’ont pas été comptés au nombre des participants, ou pour des incirconcis (néophytes), ou des gens impurs, on sera coupable en raison de l’invalidité du sacrifice (en ce cas il est défendu d’enfreindre le Shabat). Mais s’il a été égorgé tant pour ceux qui en mangent que pour ceux qui n’en mangent pas, ou pour ceux qui sont des participants comme pour ceux qui n’y participent pas, ou à la fois pour les circoncis et les incirconcis, pour les gens purs et les impurs, on est dispensé de toute pénalité, le sacrifice est alors valable. Si après l’avoir égorgé on s’aperçoit que la bête a un défaut (qu’en cherchant bien on eût aperçu d’avance), le sacrifice est invalidé, et l’on est coupable; mais, si après l’égorgement, on lui découvre une lésion interne (impossible à prévoir), on est dispensé de toute pénalité (malgré l’invalidité du sacrifice). Si après l’égorgement l’on apprend que les maître en avaient retiré leurs mains (avaient renoncés à la possession au profit d’autrui), ou s’ils sont morts (un instant avant la cérémonie) ou s’ils sont subitement devenus impurs, on n’est pas coupable; car le sacrifice (quoique non valable) a été accompli avec la pensée qu’il servirait.

Pnei Moshe non traduit

מתני' שחטו. בשבת:

שלא לאוכליו וכו' חייב. בבבלי פריך פשיטא מכיון דפסול הוא כדתני בפ''ד לעיל הכא חייב ומשני איידי דקתני לעיל בשלא לשמו ולאשמועי' פלוגתא דר''א ור' יהושע תני נמי להא דמתניתין:

לאוכליו ושלא לאוכליו וכו' פטור. דפסח כשר הוא כדתנן בפ' דלעיל:

שחטו ונמצא בעל מום חייב. דשוגג הוא ולאו אנוס שהיה לו לבקרו:

שחטו ונמצא טריפה בסתר פטור. דאנוס הוא:

שחטו ונודע שמשכו הבעלים את ידן. קודם שחיטה מן הפסח הזה ונמנו על אחר או שמתו הבעלים או שנטמאו דעכשיו לא ניתנה שבת לדחות אצל זה פטור מפני שהוא שחט ברשות ולא היה לו לידע שכך הוא שאין עליו לבדוק אחר זה ואניס הוא:

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בַּעֲשִׂייָתוֹ מִצְוָה [פָטוּר. דָּבָר שֶׁאֵין בַּעֲשִׂייָתוֹ] מִצְוָה חַייָב כְּמַחֲלוֹקֶת. 44b רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בַּעֲשִׂייָתוֹ מִצְוָה חַייָב. וְשֶׁאֵין בַּעֲשִׂייָתוֹ מִצְוָה פָטוּר כְּמַחֲלוֹקֶת. רִבִּי יָסָי רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר וְהוּא שֶׁיְּהֵא שֶׂה תָמִים וּבֶן שָׁנָה וּשְׁלָמִים וְרָאוּי לְהִשְׁתַּנּוֹת לְשֵׁם פֶּסַח. אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ תְּלַת. אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ. דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָּה. וְדָבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַחֲלִיף. וְדָבָר שֶׁיֵּשׁ בַּעֲשִׂייָתוֹ מִצְוָה. מָה אִית לָךְ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ קִיצְבָּה. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר שֶׁלֹּא נָֽתְנָה הַתּוֹרָה קִצְבָּה כַּמָּה פְסָחִים יִדְחוּ אֶת הַשַּׁבָּת בְּכָל שָׁנָה. רִבִּי יוֹסֵי סְבַר מֵימַר. שֶּׁאֵין אַתְּ יָכוֹל לַעֲמוֹד עַל מִינְייָנָן. רִבִּי יוֹסֵה כַּד הֲוֵי מַטֵּי לְאִילֵּין תִּינּוֹקוֹת סְפֵיקוֹת הֲוָה אֲמַר. יָפֶה לִימְּדָנוּ רִבִּי יִרְמְיָה. אִית לָךְ מֵימַר. שֶׁאֵין אַתְּ יָכוֹל לַעֲמוֹד עַל מֵינְיָנָן. אֶלָּא שֶׁלֹּא נָֽתְנָה הַתּוֹרָה קִיצְבָּה כַּמָּה פְסָחִים יִדְחוּ אֶת הַשַּׁבָּת בְּכָל שָׁנָה. אָמַר רַב חִסְדָּא. דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה שָׁם חֲבוּרָה אַחַת שֶׁלֹּא שָֽׁחְטָה. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי יַנַּאי אָֽמְרָה. וְהוּא שֶׁשָּׁכַח וּמָל אֶת שֶׁלְשַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת. מָלוֹ בְשַׁחֲרִית. רִבִּי זְעוּרָא אָמַר. סָבַר רִבִּי יַנַּאי. פָּטוּר. רִבִּי אַבָּא אָמַר. חַייָב. וּלְיֵידָה מִילָּה אָֽמְרָהּ רִבִּי יַנַּאי. בָּא לְהוֹדִעֲךָ הֵיאַךְ דַּרְכָּן שֶׁלְתִּינּוֹקוֹת לְהִתְחַלֵּף. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעוּרָא כְרִבִּי יַנַּאי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב כְּרִבִּי מֵאִיר. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. מַה דְאָמַר רַב חִסְדָּא כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. וּמַה דְאָמַר רִבִּי יַנַּאי כְּרִבִּי מֵאִיר. מֵשִׁיבִין דָּבָר בֵּין רִבִּי מֵאִיר לְרִבִּי שִׁמְעוֹן. אַשְׁכְּחנָן פְלוּגָא בֵין רִבִּי מֵאִיר לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשִׁיּוּר. אִילֵּין תִּינּוֹקוֹת סְפֵיקוֹת מָה אַתְּ עֲבַד לוֹן. כְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִיצְבָּה אוֹ כְדָבָר שֶׁאֵין לוֹ קִיצְבָה. [אִין תַּעַבְדִּינוּן כְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִיצְבָּה.] אֲפִילוּ אֵין שָׁם תִּינּוֹק אֶחָד לָמוּל. וְאִין תַּעַבְדִּינוּן כְּדָבָר שֶׁאֵין לוֹ קִיצְבָּה. וְהוּא שֶׁיְּהֵא שָׁם תִּינּוֹק אֶחָד לָמוּל. אִיתָא חֲמִי. 45a הִקְדִּים זְמָנוֹ פָּטוּר. אִיחֵר זְמָנוֹ חַייָב. רַב הוּנָא אָמַר. מִחְלְפָה הִיא מַתְנִיתָה. דְּתַנֵּי. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. לֹא נֶחֱלַק רִבִּי לִיעֶזֶר וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל מִי שֶׁהָיָה לוֹ לָמוּל לְאַחַר שַׁבָּת וּמָלוֹ בַּשַׁבָּת שֶׁהוּא חַייָב. וְעַל מַה נֶחְלְקוּ. עַל מִי שֶׂהָיָה לוֹ לָמוּל בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּמָלוֹ בַּשַׁבָּת. שֶׁרִבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַייֵב חַטָּאת וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. מִן קוֹשֵׁיי מַקְשֵׁי לָהּ רִבִּי יַנַּאי. וְהוּא שֶׁשָּׁכַח וּמָל אֶת שֶׁלְשַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת. רַב אָדָא בַּר אַחֲוָא אָמַר. זוֹ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן. אֲבָל דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי. אֲפִילוּ דָבָר שֶׁאֵין בְּעֲשִׂייָתוֹ מִצְוָה הוֹאִיל וְטוֹעֶה בוֹ לְשֵׁם מִצְוָה פָטוּר.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

אמר ר' יוחנן דר''מ היא וכו'. האי מילתא אמתני' דתינוקות דהתם קאי וכדגרסי' להאי סוגיא כולה עד סוף הלכה בפ' ר''א דמילה בהל' ד' וע''ש כי בארתי היטב הכל במקומו:

פִּירֵשׁ אֵינוֹ חוֹזֵר אֶלָּא עַל צִיצִין הַמְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי. אֲפִילוּ פִירֵשׁ חוֹזֵר אֲף עַל הַצִּיצִין שֶׁאֵין מְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה. הֵיידֵין רִבִּי יוֹסֵי. הֵהוּא דְתַנִּינָן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלְחַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת שָׁכַח וְהוֹצִיא אֶת הַלּוּלָב בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. פָּטוּר. מִפְּנֵי שֶׁהוֹצִיאוֹ בִרְשׁוּת׃ אַף בְּסַכִּין שֶׁלְמִילָה כֵן. אַף בְּמַצָּה כֵן. מִן מַה דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי. אֲפִילוּ פִירֵשׁ וְחָזַר אֲפִילוּ עַל הַצִּיצִין שֶׁאֵין מְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה. הָדָא אָֽמְרָה. אֲף בְּסַכִּין שֶׁלְמִילָה כֵּן. אֲף בְּמַצָּה כֵן

Traduction

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source